„המכשיר הכי חדש שיש”
בקליניקה מציגים לכם מכשיר שהגיע לפני זמן קצר. הוא שקט, מעוצב, ומי שמפעילה אותו מתארת אותו כטכנולוגיה החדשה ביותר בתחום. הצילומים על המסך מרשימים. השאלה שעולה היא פשוטה: מאיפה הוא הגיע, ומי בדק שהוא עושה את מה שאומרים עליו.
מאחורי כל תרופה ומכשיר רפואי עומד מסלול ארוך של מחקר ובדיקה. המסלול הזה אינו מבטיח שטיפול יתאים לכל אחד, אבל הוא נועד לוודא שמי שמשתמש בו מקבל מידע מבוסס על בטיחות ועל יעילות. הכתבה הזו מתארת אותו באופן כללי.
הפרטים משתנים בין סוגי מוצרים, בין מדינות ולאורך השנים. לכן אין כאן משכי זמן או מספרים, אלא את ההיגיון של הדרך.
במעבדה: הרעיון נבחן לראשונה
השלב הראשון נקרא מחקר פרה־קליני, כלומר מחקר שנעשה לפני שהטיפול ניתן לבני אדם. חוקרים בודקים את הרעיון בתאים, ברקמות, במודלים ממוחשבים ולעתים בבעלי חיים, לפי כללים אתיים מוגדרים. במכשירים בודקים בשלב הזה גם את המכשיר עצמו: חשמל, חום, חומרים ועמידות.
רוב הרעיונות לא עוברים את השלב הזה. חלקם לא עובדים כפי שקיוו, חלקם מעוררים חשש בטיחותי, וחלקם פשוט אינם מעשיים. זה חלק טבעי מהמחקר, ולא סימן לכישלון שלו.
תוצאה טובה במעבדה היא סיבה להמשיך לבדוק, לא סיבה להציע את הטיפול לציבור. כשכתבה מתארת ממצא מעבדה כאילו הוא כבר טיפול זמין, משהו בדרך התקצר.

ניסויים קליניים: מבני אדם בודדים לקבוצות גדולות
ניסוי קליני הוא מחקר שבו טיפול נבדק בבני אדם, בהסכמה מדעת ובפיקוח של ועדה אתית. בישראל, ניסויים כאלה דורשים אישור של ועדת הלסינקי, ועדה שבוחנת את ההיבטים האתיים והבטיחותיים של המחקר לפני שהוא מתחיל.
בתרופות, הניסויים מתנהלים בדרך כלל בשלבים. השלבים המוקדמים בודקים בעיקר בטיחות ומינון בקבוצות קטנות, השלבים הבאים בודקים אם הטיפול עובד, והשלבים המתקדמים משווים אותו לטיפולים קיימים בקבוצות גדולות יותר. גם אחרי האישור ממשיכים לעקוב אחרי תופעות לוואי בשימוש הרחב.
במכשירים רפואיים המסלול שונה. ההיקף של הבדיקות הנדרשות תלוי בדרך כלל ברמת הסיכון של המכשיר: מכשיר פשוט ובעל סיכון נמוך נבדק אחרת ממכשיר שמשפיע עמוק על הגוף. חלק מהמכשירים נבחנים גם בניסויים קליניים, וחלק נשענים על השוואה למכשירים דומים שכבר נמצאים בשימוש.
המסלול, בקווים כלליים
- רעיון ומחקר מעבדה
בדיקה ראשונה של העיקרון, הבטיחות והחומרים, לפני כל שימוש בבני אדם. - אישור אתי
ועדה אתית בוחנת את תוכנית הניסוי, את הסיכונים ואת טופס ההסכמה. - ניסויים קליניים
בדיקה בבני אדם, לרוב בהדרגה, מקבוצות קטנות לגדולות יותר. - הגשה לרגולטור
היצרן מגיש את הנתונים לרשות המוסמכת בכל מדינה שבה הוא רוצה לשווק. - רישום ושיווק
אם הנתונים מספקים, המוצר נרשם לשימוש מוגדר ובתנאים מוגדרים. - מעקב אחרי השיווק
דיווח ובדיקה של תופעות לוואי ותקלות גם אחרי שהמוצר בשימוש.
מה קורה בישראל
בישראל, הפיקוח על תרופות ועל מכשירים רפואיים נמצא בידי משרד הבריאות. תרופות נרשמות בפנקס התכשירים של המשרד. מכשירים ואביזרים רפואיים נרשמים דרך אגף ייעודי במשרד, המוכר בקיצור אמ״ר.
הרישום אינו רק חותמת. הוא מתייחס לשימוש מסוים, להתוויה מסוימת, כלומר למטרה שלשמה המוצר אושר, ולעתים גם לתנאים של מי רשאי להפעיל אותו. מכשיר שנרשם למטרה אחת אינו בהכרח מאושר למטרה אחרת.
את התהליך, הדרישות והמסמכים מפרסם משרד הבריאות, והם עשויים להשתנות. מי שרוצה לבדוק מכשיר או תרופה מסוימים יכול לפנות למידע הרשמי של המשרד, או לשאול את הרופא המטפל.
אישור בחו״ל אינו רישום בישראל
כשאומרים על מכשיר שהוא „מאושר FDA” (הרשות האמריקאית למזון ולתרופות) או שהוא נושא סימון CE (הסימון האירופי), זה מידע על המעמד שלו במקום אחר. ייתכן שבישראל ההליך נשען גם על אישורים כאלה, אבל רישום בישראל הוא הליך נפרד, ומי שמשתמש במכשיר כאן צריך לוודא שהוא רשום לשימוש הזה כאן.
למה זה חשוב לכם
בעולם הטיפולים האסתטיים, המילה „חדש” היא כלי שיווקי חזק. אבל חדש אינו בהכרח טוב יותר, ולעתים פירושו פשוט שיש עליו פחות מידע. לטכנולוגיה שנמצאת בשימוש זמן רב יש יתרון שקשה לראות: רופאים מכירים את תופעות הלוואי שלה ויודעים מה לעשות כשמשהו משתבש.
אין בכך כדי לומר שאין לנסות דבר חדש. טיפולים חדשים מגיעים לשימוש בדיוק בזכות המסלול שתואר כאן. המטרה היא לדעת היכן הטיפול נמצא במסלול הזה, ולקבל את ההחלטה עם מידע.
כדאי לזכור גם שהמסלול אינו נגמר ברישום. אחרי שמוצר נמצא בשימוש, רופאים, מטפלים ולעתים גם מטופלים מדווחים על תופעות לוואי ותקלות. הדיווחים האלה הם חלק ממה שמאפשר לגלות בעיות שלא נראו בניסויים, ולכן גם לכם יש בו תפקיד.
כשמטופל שואל אותי אם מכשיר רשום ולמה הוא רשום, אני לא רואה בזה חוסר אמון. זו בדיוק השאלה שאני הייתי שואל.
עמית נחום · אח, אסתטיקה רפואית · פרופיל להמחשה
לפני שמנסים טיפול „חדש”
שיחה טובה על מכשיר חדש אינה דורשת ידע טכני. היא דורשת כמה שאלות ישירות, ונכונות לשמוע תשובה של „אני לא יודע” או „נבדוק”. תשובה כזו עדיפה על ביטחון שאין לו בסיס.
אם התשובות מעורפלות, אם אין מידע כתוב, או אם יש לחץ להחליט מהר, זו סיבה טובה לעצור. אפשר לחזור לשאלה אחרי שבדקתם, ואפשר לבקש חוות דעת נוספת.
מותר גם לשאול על המחקר שמאחורי המכשיר, באותן שאלות שמתאימות לכל מחקר: כמה משתתפים, כמה זמן מעקב, והאם הייתה קבוצת ביקורת. מטפל שמכיר את המכשיר לעומק ישמח בדרך כלל לשיחה כזו.

שאלות לשאול לפני טיפול במכשיר „חדש”
- האם המכשיר רשום בישראל, ולאיזו מטרה בדיוק?
- האם הטיפול שמוצע לי הוא בתוך המטרה שלשמה המכשיר נרשם?
- כמה זמן הוא בשימוש, כאן ובעולם, ומה ידוע על תופעות הלוואי שלו?
- האם יש מחקרים שפורסמו עליו, ולא רק חומר מהיצרן?
- מי יפעיל את המכשיר, ואיזו הכשרה עבר עליו?
- מה עושים אם מופיעה תופעת לוואי, ולמי פונים?
- אילו חלופות ותיקות יותר קיימות למה שאני מחפש?
איך נבדקה הכתבה
הכתבה עברה עריכה ובדיקת עובדות. היא אינה עוסקת בהמלצה רפואית, ולכן לא נשלחה לבדיקה רפואית; כל טענה עובדתית מקושרת למקור.
מקורות
- מקור יתווסף לאחר אימות עובדתי
היסטוריית עדכונים
- — פרסום ראשון.
הבהרה רפואית: הכתבה נועדה למידע ולהשכלה בלבד ואינה מהווה ייעוץ רפואי. לפני כל החלטה יש להתייעץ עם רופא מוסמך.
כתיבה
נועה שפירא
כותבת על מחקר, רגולציה והדרך שבה ידע רפואי מגיע אל הציבור. פרופיל להמחשה.